בית הכנסת כמקדש מעט
פרשת פקודי מסיימת את תיאור בניין המקדש, ולמעשה את ספר שמות כולו, בהשראת השכינה במשכן שבמרכז מחנה ישראל. במשך שנים רבות מילאו המשכן והמקדש תפקיד זה, של השראת השכינה בקרב עם ישראל. לאחר החורבן ניבא יחזקאל לגולי ישראל שעתיד ה’ להחזירם לארצם, ובמשך תקופת גלותם ה’ יהיה להם “לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם”:
“לָכֵן אֱמֹר כֹּה־אָמַר אֲ-דֹנָי ה’ כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם׃ לָכֵן אֱמֹר כֹּה־אָמַר אֲ-דֹנָי ה’ וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃” (יחזקאל י”א, טז-יז)
נוכחות השכינה בקרב עם ישראל נקראת “מִקְדָּשׁ מְעַט”, דהיינו, מעין שלוחה קטנה של בית המקדש בכל מקום בו יש קיבוץ יהודי. חז”ל – ובעקבותיהם מפרשי המקרא- הסבירו, שכוונת המושג “מִקְדָּשׁ מְעַט” בספר יחזקאל היא “בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל” (מגילה כט ע”א). ואכן, הלכות רבות משוות בין בית הכנסת לבית המקדש. להורדת המסמך
Loading...
Reload document 
Open in new tab