ברכת השנים
בפרשתנו מובטחות לעם ישראל ברכות נהדרות, אם יקיימו את מצוות ה’:
“וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח׃ וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ” (ויקרא כ”ה, יח-יט)
בפסוקים אלו יש לכאורה כפילות, שכן פעמיים נאמר כי ישראל יֵשבו לבטח על אדמתם. אך המפרשים מסבירים שמדובר על שלבים שונים של ברכת ה’. האלשיך, למשל, כותב, שהפסוק הראשון מדבר על ביטחון מדיני, דהיינו שבני ישראל לא יגלו מארצם אלא ישבו על הארץ לבטח. לעומת זאת, הפסוק השני מדגיש את הביטחון הכלכלי, כאשר הארץ תניב יבול גם בשנות השמיטה והיובל, ולא יהיה צורך לצאת לחוץ לארץ כבשנות בצורת כדי לקנות תבואה. כך מפרש גם הספורנו: “ולא תשאו חרפת רעב בגוים שלא תצטרכו ללכת בארצותם לקנות התבואה”. להורדת המסמך
Loading...
Reload document 
Open in new tab