פרשת ויקהל

“בורא מאורי האש”

במצוות השבת המוזכרת בפרשתנו מפורט דווקא האיסור להדליק אש:

“שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה’ כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת׃ לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃” (שמות ל”ה, ב-ג)

האבן עזרא, הרשב”ם, הרמב”ן ופרשני תורה נוספים הסבירו את האזכור המיוחד של הבערת האש בשבת לאור הניגוד ההלכתי לקדושת ימים טובים, בהם מותר להשתמש באש לבישול ולאפייה לצורך אוכל נפש, כפי שמפורש בפרשת קרבן פסח:

“…אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם” (שמות י”ב, טז)

בשבת קיים איסור גם לבשל ולאפות, כמפורש בפרשת המן:

“…שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַה’ מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ…” (שמות ט”ז, כג)

להורדת המסמך