פרשת כי תצא

שיעור בתהליך
0% הושלם

“אשת חיל”

פרשתנו פותחת בפרשת אשת יפת תואר, ולאחריה מופיעים דיני ירושה במשפחה שיש בה שתי נשים ופרשת בן סורר ומורה. רש”י בעקבות חז”ל הסביר את סמיכות הפרשיות על פי דרך העולם:
“לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה – ישאנה באיסור. אבל אם נשאה – סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו ‘כי תהיין לאיש וגו” וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו.” (רש”י דברים כ”א, יא)
לקיחת אשת יפת תואר היא ביסודה “כנגד יצר הרע”, שכן התורה מכירה בכך שאם לא תאפשר לעשות זאת בהיתר, ייעשו הדברים באיסור. בסופו של דבר, יחסים אלה מובילים למצבים משפחתיים לא טובים, ולכן התורה אינה רואה זאת בעין יפה. אף במסגרת היתר זה התורה אוסרת להתעלל בנשות האויב שנפלו בשבי ומגֵנה על האישה השבויה ועל רגשותיה: חייבים לתת לה זמן להתאבל על משפחתה, חייבים להתייחס אליה בכבוד, “וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה”, ואסור לבזות אותה. בכך יש חידוש גדול של התורה, אשר מתבהר במיוחד לאור ההשוואה של פרשת אשת יפת תואר עם חוקים דומים של עמים אחרים מאותה תקופה. להורדת המסמך

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

הורדה [45.37 KB]

דילוג לתוכן