פרשת ביכורים בהגדה של פסח
“וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב׃ וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה׃ וַנִּצְעַק אֶל־ה’ אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת־קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־עָנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶת־לַחֲצֵנוּ׃ וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים׃ וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי ה’ וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה’ אֱ-לֹהֶיךָ” (דברים כ”ו, ה-י)
פרשת מקרא ביכורים, אותה אומר מביא הביכורים במקדש, היא אחד מקטעי התפילה הקדומים ביותר. בעבר, בתקופה בה הביאו ביכורים, עסק רוב עם ישראל בחקלאות, ומשום כך הייתה זו תפילה חשובה, שכן כמעט כל אחד מישראל היה אומר אותה בטקס הבאת הביכורים. אף כיום, כשאיננו מביאים ביכורים, יש לפרשה זו תפקיד מרכזי – אנו דורשים אותה בהגדה של פסח. להלן נראה שבפרשה זו מסרים רבים המתאימים לליל הסדר, שאולי בגללם דורשים דווקא אותה. להורדת המסמך