ברכת הבנים
בפרשתנו מסופר על ברכת יעקב את בניו של יוסף:
“וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת־אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה׃” (בראשית מ”ח, כ)
מנהג ישראל בקהילות רבות, שההורים מברכים את ילדיהם בלילי שבת בברכת כוהנים, כשלבנים מקדימים את המילים “יְשִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה” מפרשתנו, ואת הבנות מברכים בנוסח דומה: “ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה”, שמזכיר את הפסוק:
“וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן ה’ אֶת־הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל־בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה־חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא־שֵׁם בְּבֵית לָחֶם” (רות ד’, יא).
נעיין בברכת יעקב את נכדיו בהקשר שלה בתורה, ובמשמעות המנהג היפה של ברכת הילדים בקהילות ישראל. להורדת המסמך