“מה טבו אהליך יעקב”
פרשתנו מספרת על מאמציו הרבים של בלעם לקלל את ישראל ועל הפיכת הקללות לברכות. בתחילת הנאום השלישי מופיעה הברכה הידועה:
“מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל” (במדבר כ”ד, ה)
למה מכוונת ברכתו הנפלאה של בלעם: לאוהלי המגורים של בני ישראל או לאוהל העדות שבתוך המחנה? האם התכוון בלעם לדור המדבר או גם לדורות הבאים? במפרשים מצאנו הסברים שונים, ואכן יש מקום להבנות שונות באשר לברכתו הנבואית והפיוטית של בלעם. נציג כאן כמה פירושים ורעיונות על פסוק זה על פי הקשרו. להורדת המסמך