נרות של שבת ונרות של ציון
פרשתנו פותחת במצוות הדלקת הנרות של המנורה:
“דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת” (במדבר ח’, ב)
במשך הדורות, מנורת המקדש הפכה לסמל מפורסם של עם ישראל. כך, למשל, נבואת זכריה, שראה בחזונו את המנורה עם שני עצי זית, הפכה לסמל מדינת ישראל. בנבואה זו באה לידי ביטוי המשמעות של המנורה; היא מביאה אור לעולם מבחינה רוחנית:
“…לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם־בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְ-בָאוֹת” (זכריה ד’, ו) להורדת המסמך
Loading...